שיווק ויראלי: ממלחמות החנויות ל-Web 2.0

מאת בריאן קלי | 15 בפברואר 2007 | Web2.0 | 9 תגובות הסרטון Store Wars נאמר לי על הסרטון Store Wars לפני זמן מה. אם לא ראיתם אותו, עשו זאת – הפרודיה הזו על מלחמת הכוכבים היא מאוד מצחיקה ומאוד שנונה. שלא במפתיע היא גם מאוד פופולרית, כאשר YouTube מדווח על 112,688 צפיות, 162 תגובות ו-1,139 משתמשי YouTube רשמו אותו במועדפים שלהם. ובהתבוננות לאחור, נחשפתי לתעמולה חכמה: הסרטון הופק עבור ה-Organic Trade Association כדי לקדם את דעותיהם על חשיבות המזון האורגני. והנה אני, מפיץ את דעותיהם לקהלים חדשים אפשריים. ה-Organic Trade Association היה מאוד פיקח: הסרטון זמין מאתר StoreWars – אבל מי ימצא אותו? במקום זאת הם מספקים רישיון Creative Commons שמאפשר להפיץ ולהעלות מחדש את הסרטון לאתרים פופולריים כמו YouTube או להטמיע אותו בתוך דפי אינטרנט . הסרטון “Web 2.0 The Machine is Us/ing Us” לאחר שקיבלתי לאחרונה כמה אימיילים על הסרטון “ Web 2.0 The Machine is Us/ing Us ” (ושמתי לב שהוא מוזכר בבלוג של Research Information Network ) זה היכה בי שקהילת פיתוח ה-IT יכולה ללמוד הרבה משיווק ויראלי. למרות שחלק מהמפתחים עשויים לחשוב שאי אפשר להעביר את המורכבויות של ה-Web בסרטון של 5 דקות (ללא פרשנות נלווית!) אני חושב שברור שהסרטון מדגים שאפשר לעשות זאת. ואל תסתמכו על דבריי, הסתכלו על הסטטיסטיקות: דירוג של 4 כוכבים מלמעלה מ-9,000 צופים ולמעלה מ-1,000,000 צפיות עם למעלה מ-12,000 צופים שכללו אותו ברשימת המועדפים שלהם. הוא גם קיבל למעלה מ-3,000 תגובות . ישנם סרטונים אחרים זמינים ב-YouTube על Web 2.0, כמו הסרטון U Tech Tips Web 2.0 , שנוקטים גישה מסורתית יותר – אבל עבורי “Web 2.0 The Machine is Us/ing Us” הוא המנצח האמיתי (ואני אוהב את משחק המילים). ואני לא היחיד שחושב כך, אם לשפוט לפי הסטטיסטיקות של הסרטון U Tech Tips. דיון מה ההשלכות של הפופולריות של הסרטונים “Store Wars” ו-“Web 2.0 The Machine is Us/ing Us”? מה קהילת פיתוח ה-IT יכולה ללמוד מכך? כמה מחשבות למי ששוקל לנצל גישות של שיווק ויראלי כדי לקדם את הפרויקט, השירות או הרעיון שלכם: אם יש לכם רעיון נהדר, מוצר נהדר, שירות נהדר, תנו אותו בחינם! תנו ללקוחות או למשתמשים שלכם לקדם את הרעיון עבורכם. רישיון Creative Commons יכול להיות החבר שלכם. היזהרו מחשיבה של ועדה: האם אתם רוצים שהרעיון שלכם יקודם בגישה ראויה אך משעממת? היו עדינים בשימוש בלוגואים ובמיתוג ארגוני – משתמשים עשויים לזהות סרטון ארגוני כבר בפריים הראשון ולא להמשיך הלאה. למה לא להיות עדינים – ולהשאיר את הלוגו לפריים האחרון (כפי שקורה בסרטון Store Wars)? או אולי אפילו לתת ללוגו שלכם לשחק תפקיד קמעאי קטן ולאפשר לצופים להעריך את העדינות שלכם (בדומה לזיהוי של אלפרד היצ’קוק באחד מסרטיו). עודדו דיון: תכונת התגובות בשירותים כמו YouTube ו-Slideshare יכולה לעזור ליצור באזז. הצבעה יכולה להיות שימושית: אנשים נמשכים למה שאחרים נראים כאוהבים. אתם יכולים לחתור תחת המנטרה “חשוב גלובלית, פעל מקומית”: אולי כדאי לכם לחשוב מקומית (“הקהל שלי הוא ספרנים בבריטניה”) אבל לפעול גלובלית (“אבל אני אעלה את הסרטון שלי ל-YouTube, כי הוא עשוי בהחלט לעניין קהל רחב יותר”). פרשנות באנגלית עשויה להגביל את הקהל שלכם לדוברי אנגלית. שימוש במוזיקה יכול לעזור לספק חשיפה לקהל רחב בהרבה (הסרטון “Web 2.0 The Machine is Us/ing Us” מספק דוגמה טובה לכך). היו גמישים: זכויות יוצרים וסוגיות משפטיות אחרות, למשל, לא חייבות בהכרח להיות מכשולים בלתי עבירים. מובן מאליו? למה לא לצפות בסרטון Ray Of Light: דוגמה נהדרת לסרטון פרסומי שמראה עד כמה הספרייה הציבורית של סנט ג’וזף פופולרית ועד כמה הצוות עובד קשה. האם תוכלו להפיק משהו כזה בארגון שלכם – או שהשמרנות בהכרח תרתיע אתכם? או, מצד שני, כפי שמדווח הפוסט Going down the YouTubes? , האם בעלי זכויות יוצרים ידרשו להסיר חומרים כאלה המוגנים בזכויות יוצרים? ואם כן, האם הדבר יגרום להשקעה הדרושה ליצירת מיישאפים כאלה להימחק? מה דעתכם? 9 תגובות ajcann ב-15 בפברואר 2007 בשעה 7:38 pm הרצתי עכשיו קבוצת מיקוד היום כדי לגלות עמדות סטודנטים כלפי הסרטונים ה“ויראליים” שבהם השתמשתי כדי לנסות להעביר את הנקודות המרכזיות של ניתוח סטטיסטי בסמסטר הזה. תוצאות: הם אוהבים את המדיום, חדירה של 100%. מנקודת מבט הוראתית, הם מתלוננים על אורך מוגזם (כולם קצרים מ-5 דקות) ועל גדלי קבצים, אבל הם גם מתלוננים שהם רוצים יותר עומק ופירוט, ומסרבים לוותר על המודלים ההוראתיים הישנים שהם רגילים אליהם. מסקנות: מדיום נהדר, אבל להגיע לאיזון הנכון בסרטון קצר “ויראלי” שנראה אגבי זה לא קל!