נתונים מקושרים ולקחים מהעבר

מאת בריאן קלי | 28 באפריל 2010 | נתונים מקושרים | 2 תגובות הבאזז ב-WWW 2010 אני כרגע נמצא בראלי, קרוליינה הצפונית, ומשתתף בכנס WWW 2010. והבאזז בכנס עד כה נראה מתמקד בנתונים מקושרים (אם כי עליי להוסיף שאני כותב זאת במהלך יומיים של אירועים לפני הכנס, והייתי בחוץ ומתרועע עם מפתחי רשת מקושרת, כך שאולי המסקנות הללו די סובייקטיביות ומוקדמות!). ההתרגשות הזו מזכירה לי כנסי WWW קודמים – וגורמת לי להרהר עד כמה התשוקה שחשים מפתחים וחוקרים רבים בכנסים הללו אכן מביאה לשינויים משמעותיים בנוף הרשת בטווח הקצר, או האם ההתלהבות פשוט מביאה לכישלון להעסיק את הקהילה המיינסטרימית ולכישלון להתייחס לתמונה הגדולה יותר. אז הנה ההרהורים שלי על ההתרגשות שחוויתי לאחר כנס WWW 2003. הרהורים על WWW 2003 אני זוכר שחזרתי מכנס WWW 2003 בתחושת השראה. בחלקו זה היה לאחר שראיתי כיצד ניתן להשתמש בתשתית תקשורת (WiFi ו-IRC) כדי לתמוך בכנס – זה היה ה’כנס המוגבר’ הראשון שלי (אם כי לורקן דמפסי לא טבע את המונח הזה בזמנו). העניין בגישה זו תואר במאמר מאת פול שבאג’י שכותרתו “‘חם’ או לא? ברוכים הבאים לסקירת עמיתים בזמן אמת” שפורסם ב-The Time Higher educational Supplement. כל כך התרשמתי מהפוטנציאל שחשתי בשימוש בטכנולוגיות WiFi כדי לאפשר למשתתפי אירועים להשתתף באופן פעיל יותר בדיונים, שכתבתי מאמר שכותרתו “שימוש בטכנולוגיות רשתיות לתמיכה בכנסים” יחד עם פול ועמיתיי אמה טונקין. אך למרות העניין שלי בתחום זה, הנושא שבאמת העניק לי השראה בכנס בבודפשט היה הרשת הסמנטית. הרשת הסמנטית לא הייתה חדשה לי – אבל במקום זאת, לאחר שהייתי צריך להקשיב להרצאות על בעיות פרוטוקול ברמה נמוכה, בפעם הראשונה אנשים דיברו על – וחשוב מכך, הדגימו יישומי רשת סמנטית. הבאזז בכנס, במיוחד בקרב קבוצת אנשים שהכרתי מאזור באת’ ובריסטול, התמקד ב-FOAF – אוצר המילים Friend of a Friend ויישומים נלווים שפותחו בתחילה על ידי דן בריקלי וליבי מילר, שעבדו אז ב-ILRT באוניברסיטת בריסטול. כל כך התרשמתי מהגישה הקלתית הזו למה שלימים נקרא בדרך כלל תוכנת רשתות חברתיות, שזמן קצר לאחר מכן יצרתי קובץ FOAF משלי. וכמה חודשים לאחר כנס WWW 2003, דייב בקט (חוקר רשת סמנטית שבאותה עת היה באוניברסיטת קנט) ואני העברנו הרצאה במליאה על “טכנולוגיות רשת סמנטית למוסדות השכלה גבוהה והשכלה נוספת בבריטניה” באירוע IWMW 2003 של UKOLN – והעלינו את המודעות לפוטנציאל של הרשת הסמנטית בקרב חברי צוותי רשת מוסדיים באוניברסיטאות בבריטניה. בשנה שלאחר מכן, אני וליאה דודס (מפתח רשת סמנטית שעבד אז ב-Ingenta בבאת’) חקרנו דרכים שבהן נוכל לנסות להעסיק קהילה רחבה יותר בדוגמה מוקדמת זו של יישום רשת סמנטית. במאמר על “שימוש ב-FOAF לתמיכה בבניית קהילה” תיארנו כלי עריכה קלתיים ל-FOAF שיכולים לשמש ליצירת קבצי FOAF וצופים שיכולים לספק ראיות מוחשיות ליתרונות. כלים אלה קודמו למשתתפים באמצעות משאב בנושא שימוש ב-FOAF שקודם באירוע IWMW 2004, אשר סיכם את הפוטנציאל של FOAF ותיאר כלים ליצירה וצפייה ב-FOAF (למשל FOAFnaut, FOAF Explorer ו-Plink) וחששות אפשריים שאנשים עשויים לחשוש מטכנולוגיה זו. מה קרה? מה קרה לאחר זיהוי הרעיון הגדול החדש ב-WWW 2003, ואחריו הרצאות לקהילת ניהול הרשת על ידי מפתח רשת סמנטית מכובד, ואספקת כלי עריכה וצפייה פשוטים והקשר לשימוש? התשובה הייתה ‘לא הרבה’. כמה אנשים יצרו קבצי FOAF משלהם, אבל לרוב נראה שלא היה עניין, והחוסר עניין זה נמשך למרות שהשימוש ב-FOAF עודד בשנה שלאחר מכן ב-IWMW 2005. אבל היה די ברור ש-FOAF נכשל להמריא בתוך קהילה זו. ובנובמבר 2005 העברתי הרצאה על “לקחים שנלמדו מ-FOAF: גישה מלמטה למעלה לרשתות חברתיות” אשר “תיארה כמה מהכשלים לכאורה של FOAF לעמוד בפוטנציאל הראשוני שלו ודנה בסיבות אפשריות לכך”. לקחים בשנת 2005 העליתי השערות לגבי הכישלון ה’לכאורה’ של FOAF למלא את ההתרגשות שחוויתי ב-2003. הסיבות שנתתי כללו חששות של אנשים בנוגע לפרטיות, חששות בנוגע למונח ‘חבר’ והתפיסה שאולי השוק יכשיר את התחום. אבל אם נתקדם כמה שנים, אנו מוצאים שאנשים רבים כעת מוכנים לשתף מידע בפייסבוק ו’להתיידד’ עם אנשים, אפילו עם אלה שאולי לא פגשו. עבורי, דוגמה זו ממחישה שבתחילת עד אמצע שנות האלפיים היה יותר מדי מיקוד בטכנולוגיות הבסיסיות (כיצד תיבנה הרשת הסמנטית) וכישלון להבין אם הצרכים והדרישות האמיתיים של המשתמשים מטופלים. מה הלאה? למרות המאמצים של כמה חוקרים שמנסים כעת להטיל מים קרים על ההתלהבות שלי מנתונים מקושרים (:-) אין לראות בכישלונות של הרשת הסמנטית למלא את הבטחותיה הראשוניות סיבה לספקנות לגבי ההבטחה של נתונים מקושרים היום. במקום זאת עלינו לברך חברים ביקורתיים שמוכנים לספק ביקורת בונה על טענות מפוקפקות של נתונים מקושרים ולעזור לזהות תחומים מתאימים לפריסת גישות נתונים מקושרים; מודלי הפריסה; המיומנויות ומשאבים אחרים הנדרשים והסיכונים הנלווים. בנוסף להערכה הביקורתית, שהיא חשובה במיוחד בתקופה שבה ההשקעה במגזר הציבורי פוחתת, נצטרך גם להמשיך בסנגור כדי להבטיח שהיתרונות של נתונים מקושרים לא יוזנחו. אפרסם בקרוב פוסטים על הרלוונטיות של נתונים מקושרים ליחידים ולמוסדות. 2 תגובות כריסטופר גוטרידג’ ב-28 באפריל 2010 בשעה 8:53 אתה יכול לעשות גרוע יותר מאשר להתעדכן עם דייב צ’אליס שנמצא בסביבות websci10 וכו’ ויש לו רעיון מעניין כיצד נתונים מקושרים יכולים למעשה לעזור בבעיה ארוכת שנים שהייתה לנו עם האתרים שלנו…