זה לא מה שעשית, זה העובדה שעשית את זה

“זה לא מה שאתה עושה, זה העובדה שעשית את זה” מאת בריאן קלי | 2 בינואר 2012 | האינטרנט החברתי | 4 תגובות קיימת נטייה להדגיש את היתרונות של פעילויות מוחשיות הכרוכות בהשקעה משמעותית של זמן ומאמץ: ביצוע ניסויים מדעיים; ראיונות עם קהילות בעלי עניין; כתיבת מאמר מחקרי; פיתוח תוכנה; ארגון אירועים; וכו’. מחוץ למגזר ההשכלה הגבוהה אנו רואים זאת, למשל, ברשימת הכיבודים לשנה החדשה שמתארת כיצד “בסך הכל 984 אנשים הומלצו למלכה לקבלת אות הוקרה. 70 אחוז מהמקבלים הם גיבורים מקומיים, שביצעו עבודה יוצאת דופן בקהילות שלהם”. אתה לא זוכה בפרס או מקבל קידום על עבודה זניחה, נכון? לא הייתי רוצה לבקר אנשים “שביצעו עבודה יוצאת דופן בקהילות שלהם” – אם כי, כפי שמתואר ב-Observer “הרבה יותר קשה לראות את ההיגיון מאחורי הענקת שליש חסר תקדים של תוארי אבירות לבנקאים ואנשי עסקים, כולל פול רודוק, מנהל קרן גידור ותורם טורי שהרוויח מקריסת Northern Rock”. אבל במקום להעלות את הנקודה הפוליטית הברורה הזו, אני חש שיש גם צורך להרהר בהשלכות של ההחלטות והפעולות הקטנות שכולנו יכולים לעשות ואשר יכולות להשפיע על החברה שבה אנו חיים. זה נכון באופן ברור בדמוקרטיה הפרלמנטרית שבה אנו חיים. בשנה שעברה השתתפתי בתהליכים הדמוקרטיים שלנו על ידי הצבעה בבחירות הכלליות. ולמרות שנכון שאני לא מרוצה מהתוצאה ומההשלכות שבאו בעקבותיה, אני יודע שכך עובדת הדמוקרטיה המערבית ואצטרך לקבל את ההשלכות של הצבעתי לליברל-דמוקרטים, כדי להרחיק את השמרנים מבאת’. הצבעה בבחירות כלליות כל ארבע עד חמש שנים מקובלת כדרך שבה עובדת הדמוקרטיה הפרלמנטרית בבריטניה. אבל לאחרונה עלה בדעתי שאנו רואים השפעות דומות מתרחשות גם בעולם המקוון, שבו פעולות קטנות של יחידים יכולות להשפיע באופן משמעותי הן בעולם המקוון והן בעולם הלא-מקוון (האמיתי). אנו רואים זאת בחיפושי Google, שבהם הקבוצות הראשונות של תוצאות יושפעו ממספר הקישורים לדפים. אנשים שיוצרים דפי אינטרנט המכילים קישורים לדפים אחרים עוזרים בכך להצביע עבור דפים שיוצגו בראש תוצאות החיפוש של Google. ההשפעה של מחברי דפי אינטרנט בודדים כיום כנראה מינימלית למדי, מכיוון שאנשי קידום אתרים (SEO) ישתמשו במגוון טכניקות אחרות כדי לתמרן את אלגוריתמי החיפוש של Google. עם זאת, המדיה החברתית מספקת אמצעי חלופי שבאמצעותו פעולות פשוטות יכולות להשפיע. דף הפייסבוק של אוניברסיטת אוקספורד מודיע לנו שיש “349,820 לייקים” ו-”5,549 מדברים על הדף”. אם נסתכל על עדכון הסטטוס האחרון של הדף בפייסבוק, ברכות החגים של המוסד, נוכל לראות ש-707 אנשים עשו לייק לזה ו-192 תגובות נכתבו. ההשלכות של פעילויות קלות משקל כמו עשיית לייק למשאב, סימון משאב כמועדף או מעקב אחר משתמש היכו בי לאחר העדכון האחרון של אתר Twitter (ולקוח Twitter באייפוד טאץ’ שלי). הפעילויות של אנשים שאני עוקב אחריהם בטוויטר מודגשות כעת, כך שכפי שמודגם, אני יכול לראות כיצד חשבון הטוויטר של מוזיאון ג’יי פול גטי עשה לייק לציוץ של קרל סילבה, כיצד גארט מקמהון החל לעקוב אחרי איליין ביירן וקליי שירקי, ג’יימס בורק ומייק גוליבר עוקבים כעת אחרי רופרט מרדוק. עוד ביוני 2010 כריסטינה רוג הציעה דרכים שבהן נוכל לגשת לבניית אינטליגנציה קולקטיבית עם טוויטר, ובנובמבר פוסט בבלוג Mashable תיאר כיצד הוספת האשטאגים לאינטרנט יכולה לשפר את האינטליגנציה הקולקטיבית שלנו. גם בשנה שעברה אנתוני דיקון הציע דרכים לשימוש בקבוצות פייסבוק כדי לרתום אינטליגנציה קולקטיבית. בבחירות הכלליות של 2010 היו 10,706,647 קולות לשמרנים, 8,604,358 ללייבור ו-6,827,938 למפלגה הליברל-דמוקרטית (כולל אחד משלי). היו גם 349,831 לייקים לדף הפייסבוק של אוניברסיטת אוקספורד, כולל גם אחד משלי. אני תוהה אם הפעילויות הטריוויאליות שלי באתרי מדיה חברתית יניבו תוצאה פרודוקטיבית יותר מההצבעה שלי בבחירות האחרונות? ולמרות שעדיין נזדקק לאנשים ש”יבצעו עבודה יוצאת דופן בקהילות שלהם”, עלינו גם לזכור שבמידה מסוימת: “זה לא מה שאתה עושה, זה העובדה שעשית את זה. זה מה שמניב תוצאות.” ה”זה” יכול לכלול סימון על פתק הצבעה או לחיצה על כפתור לייק או ‎+1. פעילים מבינים את החשיבות של הצורך לשכנע אנשים לממש את זכות ההצבעה שלהם בבחירות. נצטרך להבין את המשמעות הפוטנציאלית של פעולות קטנות דומות בסביבה המקוונת. שיחת טוויטר מ-Topsy: [צפייה] 51.379915 -2.331708 4 תגובות ג’ון קירימואר ב-5 בינואר 2012 בשעה 11:41 Possibly the most visible example of google searching, links and politics comes with the very close runner-up in the Iowa Caucus, Rick Santorum. If you haven’t Googled his name before, then the results may be (unexpectedly) NSFW. There’s more on how this came about here: http://en.wikipedia.org/wiki/Campaign_for_%22santorum%22_neologism In the (very) unlikely outcome that he ends up as POTUS, am wondering if he can wield some kind of executive power to get Google to eliminate his “problem”.