האם עלינו להחרים את Academia.edu?

מאת בריאן קלי | 9 בדצמבר 2015 | ראיות , מאגרים | 0 תגובות האירוע “מדוע איננו מחרימים את Academia.edu?” לאחרונה נתקלתי בציוץ שהכריז על אירוע שעסק בשאלה “מדוע איננו מחרימים את Academia.edu?”. כמתואר בעמוד ההזמנות ב-Eventbrite : עם למעלה מ-36 מיליון מבקרים בכל חודש, חברת הפלטפורמה-קפיטליסטית Academia.edu, שממוקמת בסן פרנסיסקו, פופולרית מאוד בקרב חוקרים. מייסדה ומנכ”לה ריצ’רד פרייס טוען שהיא ‘רשת הפרסום החברתי הגדולה ביותר למדענים’, ו’גדולה מכל מתחרותיה גם יחד’. עם זאת, פרסום ב-Academia.edu רחוק מלהיות שווה ערך מבחינה אתית ופוליטית לשימוש במאגר גישה פתוחה מוסדי, כפי שהוא נתפס לעתים קרובות על ידי אנשי אקדמיה. הרציונל הפיננסי של Academia.edu נשען על יכולתם של היזמים המקצועיים הממומנים בהון סיכון שמנהלים אותה למנף את זרימות הנתונים שנוצרות על ידי חוקרים. לפיכך ניתן לראות ב-Academia.edu כבעלת יחסים טפיליים למערכת חינוך ציבורית שממנה נגרע מימון ממשלתי בהדרגה. המודל העסקי שלה תלוי באנשי אקדמיה שרובם התחנכו וחקרו במערכת האחרונה, שעמלים עבור Academia.edu בחינם כדי לסייע בבניית הפלטפורמה הפרטית למטרות רווח שלה על ידי אספקת הקלט המצטבר, הנתונים וערך הקשב. התקציר הסתיים בסיכום שאלות שיידונו באירוע, ובהן: מדוע חוקרים היו מוכנים כל כך לפעול נגד מו”לים אקדמיים למטרות רווח כמו Elsevier, Springer, Wiley-Blackwell ו-Taylor & Francis/Informa, אך לא נגד פלטפורמות למטרות רווח כמו Academia.edu, ResearchGate ו-Google Scholar? האם אנשי אקדמיה צריכים להימנע מלספק עבודה בחינם גם לחברות פרסום אלה? האם קיימות חלופות ללא מטרות רווח לפלטפורמות מסחריות כאלה שאנשי אקדמיה צריכים לתמוך בהן במקום? האירוע אורגן על ידי The Centre for Disruptive Media והתקיים באוניברסיטת קובנטרי ב-8 בדצמבר 2015 בין השעות 15:00-18:00. למרבה הצער לא הצלחתי להשתתף באירוע, אך מכיוון שזהו תחום שמעניין אותי, חשבתי לפרסם את הפוסט הזה, שבו אני טוען שבמקום להחרים את Academia.edu עלינו להשתמש בו (ובשירותים דומים) על ידי השלמת שירותי מאגר מוסדיים בשירותים כאלה. רקע לתחומי העניין שלי לפני למעלה משנה הוזמנתי להרצות על “שימוש במדיה חברתית לבניית הקריירה האקדמית שלך” בסימפוזיון בבריסל בנושא “כיצד לבנות קריירה אקדמית” עבור חמש האוניברסיטאות הפלמיות. במהלך השנתיים האחרונות העברתי גם גרסאות מותאמות של ההרצאה בכנס השנתי של DAAD, בכנס IRISS Research Unbound ובסדרת הסמינרים המחקריים של iSchool@northumbria. כפי שניתן לראות בצילום המסך הנלווה של אחד השקפים במצגות, סיכמתי את היתרונות שניתן להפיק משימוש ב-Academia.edu, בהתבסס על ניסיון אישי ובהמלצה על שיטות עבודה מומלצות. העצה שלי, כמו גם זו שמספקים ספרנים ואנשי תמיכה במחקר שמקדמים שימוש במדיה חברתית על ידי חוקרים בתחילת דרכם, נראית לכאורה בסתירה לנושא הכללי של שאלת האירוע “מדוע איננו מחרימים את Academia.edu?”. אך במקום לעסוק בשאלה האם אוניברסיטאות צריכות להחזיק בבעלותן על השירותים המקוונים שבהם הן משתמשות, אציג ראיות לכך כיצד נעשה שימוש בשירותים קיימים ולהשלכות של דפוסי שימוש כאלה. מה מעידות הראיות? ניסיון אישי השקפים להרצאה שלי על “שימוש במדיה חברתית לבניית הקריירה האקדמית שלך” זמינים ב-Slideshare. בהרצאה תיארתי את היתרונות של הפיכת תוכן המחקר של האדם לזמין במקומות פופולריים, במקום להגביל את הגישה לאתרים נישתיים כמו מאגרים מוסדיים. במיוחד תיארתי את יתרונות ה-SEO שניתן להפיק משימוש באתרים פופולריים שמכילים קישורים למאמרי מחקר המתארחים במאגר מוסדי. עצה זו התבססה על ממצאים שפורסמו במאמר ששאל “האם LinkedIn ו-Academia.edu יכולים לשפר את הגישה למאגרים פתוחים?” מאתי ומאת ג’ני דלאסאל והוצג בכנס Open Repositories 2012. באופן מעניין, חיפשתי בגוגל את המאמר באמצעות מונח החיפוש “linkedin academia.edu researchgate opus” כדי למצוא את העותק של המאמר המתארח ב-Opus, המאגר המוסדי של אוניברסיטת באת’; עם זאת, התוצאה הראשונה הייתה העותק המתארח ב-Researchgate. הדבר העלה כי אירוח מאמר מחקר בשירות פופולרי כמו Academia.edu או, במקרה זה, Researchgate, יספק יכולת גילוי טובה יותר בגוגל מאשר שימוש במאגר מוסדי. אך מכיוון שגוגל זוכר חיפושים קודמים, כלי אובייקטיבי יותר לשימוש יהיה Duckduckgo, שאינו שומר תיעוד של חיפושים קודמים. במקרה זה, החיפוש אחר “linkedin academia.edu researchgate opus” מצא את המאמר המתארח ב-Researchgate במקום השני. באמצעות הכותרת המלאה של המאמר, כפי שמוצג בחיפוש Duckduckgo אחר “האם LinkedIn ו-Academia.edu יכולים לשפר את הגישה למאגרים פתוחים?”, סדר תוצאות החיפוש היה (1) מאמר המתארח ב-Academia.edu; (2) מאמר המתארח במאגר המוסדי Opus; (3) שקפים המתארחים ב-Slideshare ו-(4) מאמר המתארח ב-Researchgate. באופן אישי, אם כן, מצאתי יתרונות בשימוש ב-Academia.edu וב-Researchgate בסיוע להגברת הנראות של מאמרי המחקר שלי. אך עד כמה Academia.edu פופולרי בכל sector המחקר בבריטניה? ראיות מוסדיות כדי לענות על שאלה זו, נערך סקר של השימוש ב-Academia.edu ב-24 אוניברסיטאות בקבוצת ראסל ב-26 בנובמבר 2015. הממצאים מובאים בטבלה הבאה, כאשר הקישור בעמודה האחרונה מאפשר לקבוע את התוצאות הנוכחיות. מס’ סימוכין מוסד מס’ אנשים קישור 1 אוניברסיטת ברמינגהם 5,408 [ קישור ] 2 אוניברסיטת בריסטול 5,759 [ קישור ] 3 אוניברסיטת קיימברידג’ 12,770 [ קישור ] 4 אוניברסיטת קארדיף 5,372 [ קישור ] 5 אוניברסיטת דורהאם 5,198 [ קישור ] 6 אוניברסיטת אקסטר 5,346 [ קישור ] 7 אוניברסיטת אדינבורו 9,252 [ קישור ] 8 אוניברסיטת גלזגו 6,094 [ קישור ] 9 אימפריאל קולג’ לונדון 3,943 [ קישור ] 10 קינגס קולג’ לונדון 8,568 [ קישור ] 11 אוניברסיטת לידס 8,396 [ קישור ] 12 אוניברסיטת ליברפול 4,911 [ קישור ] 13 בית הספר לכלכלה בלונדון 6,184 [ קישור ] 14 אוניברסיטת מנצ’סטר 11,249 [ קישור ] 15 אוניברסיטת ניוקאסל 4,756 [ קישור ] 16 אוניברסיטת נוטינגהאם 7,963 [ קישור ] 17 אוניברסיטת אוקספורד 19,709 [ קישור ] 18 קווין מרי, אוניברסיטת לונדון 4,083 [ קישור ] 19 אוניברסיטת קווינס בלפסט 2,639 [ קישור ] 20 אוניברסיטת שפילד 4,821 [ קישור ] 21 אוניברסיטת סאות’המפטון 5,646 [ קישור ] 22 יוניברסיטי קולג’ לונדון 13,481 [ קישור ] 23 אוניברסיטת ווריק 6,457 [ קישור ] 24 אוניברסיטת יורק 5,297 [ קישור ] סה”כ 173,301 הערות מידע זה נאסף ב-9 בדצמבר. הנתונים התקבלו על ידי הזנת שם המוסד ושימוש במספר הגבוה ביותר שנרשם. כפי שניתן לראות בתמונה הנלווית, ייתכנו וריאציות אחרות של שם המוסד: המספר המוצג לפיכך יהיה הערכת חסר של מספר הפריטים הקשורים למוסד (הסכום הכולל בטבלה הוא עבור הווריאציה הגדולה ביותר של ה-