שירותי IT ממציאים את עצמם מחדש

מאת בריאן קלי | 15 במרץ 2007 | Web2.0 | 3 תגובות העברתי הרצאה בנושא שירותי IT: עזרה או מכשול? בכנס הניהול של UCISA 2006 שנערך בבלקפול בין 8 ל-10 במרץ 2006. כנס הניהול של UCISA מיועד למנהלים בכירים במחלקות שירותי IT (ומושך גם את העוסקים במחלקות שירותי תמיכה קשורות, כולל הספרייה). הייתי מאוד מרוצה שהתבקשתי לדבר בכנס כה יוקרתי, שמשך למעלה מ-300 משתתפים. הכנס גם היה מוצלח מאוד; כפי שאוון סטפנס סיכם בבלוג שלו Overdue Ideas: כמה פעמים יוצא לך לעזוב כנס בתחושה של השראה, ואז למצוא את עצמך נגרר בחזרה לשגרה היומיומית? אני חושב שהשנה כנס UCISA אתגר אותי לעשות כמה שינויים. אז – אני רוצה לחזור ולעשות לפחות דבר אחד שהוזכר במהלך שלושת הימים האחרונים. זה יכול להיות שינוי באופן שבו אני מתקשר עם סטודנטים, (סטיבן הפל), ארוחת ערב עם הקולגות שלי (טים סמיט), פיתוח שותפויות עם הקהילה (מייקל אהרן וקרייג היקסון), או עבודה עם הסטודנטים במקום נגדם (בריאן קלי), או משהו אחר שקיבל השראה מאחד הדוברים. אז – אתגר עבורי לחזור ולעשות משהו אחרת. ואתגר לכל נציגי UCISA (ולאחרים שקוראים זאת) – לשנות משהו באופן שבו אתם עובדים, או מספקים שירות. אם תרצו, השאירו תגובה כדי לומר מה זה. בכנס JISC 2007 שבו השתתפתי מוקדם יותר השבוע הייתה לי ההזדמנות לשוחח עם מספר מאנשי הצוות של UCISA, ויכולתי להשיג סיכום של המשוב מכנס UCISA של השנה שעברה. הייתי מאוד מרוצה לגלות שההרצאה שלי קיבלה דירוג של 3.2 עבור התוכן ו-3.4 עבור המצגת (כאשר דירוג של 4 הוא מצוין). ההרצאה קיבלה את הדירוג השלישי בגובהו (ואני מקווה שאיני פוגע בפרטיותו של איש בכך שאני מדווח שטים סמיט קיבל את הדירוג הגבוה ביותר, עם ציון מושלם של 4 כממוצע עבור המצגת שלו בנושא Creating Dreams). זה היה משמח במיוחד שההרצאה שלי קיבלה דירוגים כה גבוהים, שכן, כפי שמצוין בכותרת “שירותי IT: עזרה או מכשול?”, הצעתי שהגישות המסורתיות שנקטו שירותי IT לאספקה ותמיכה של IT עשויות שלא להיות ישימות עוד בסביבת Web 2.0. המשוב הצביע על כך שבמקום שמנהלי שירותי IT יתנהגו כמו תרנגולי הודו שמצביעים בעד חג המולד, הם למעשה מודעים לצורך להמציא את עצמם מחדש. תובנה זו הכתה בי לאחר שהוזמנתי לתת מצגת המשך למנהלי שירותי IT באוניברסיטאות במזרח המידלנדס בנובמבר. זה הכה בי שלא באמת הייתי צריך להדגיש שוב ושוב את הצורך בשינוי; במקום זאת, המשתתפים היו מעוניינים יותר באופן שבו שירותי IT צריכים ליישם שינוי. אני לא האדם היחיד שחושב בכיוון הזה. אתמול מארק סאמונס, קצין מחשוב בכיר באוניברסיטת אדינבורו (ותורם לבלוג הזה) פרסם פוסט בנושא IT Services 2.0 בבלוג שלו. מארק חזה ש”בעוד 5 שנים, שירותי IT יהיו כמעט בלתי ניתנים לזיהוי לעומת מה שהם כיום.” במקום לחוש מאוים משינויים כאלה, מארק מאוד אופטימי לגבי העתיד: “אני רואה הזדמנות נהדרת עם העולם החדש הזה, ה’IT Services 2.0’ הזה.” אני שמח שמארק טבע את המונח “IT Services 2.0” כדי להתייחס למודרניזציה של שירותי IT שתשקף את הסביבה המשתנה. ואני תומך בכל ליבי בחזון שלו לשינוי: האתגר האמיתי, אם כן, יהיה עבור שירותי IT להסתגל, לספק שירותים שיעזרו למשתמשי הקצה לשתף פעולה או לתקשר ולעזור זה לזה, ולהציע ערך רב יותר לארגון. כמובן, יהיו נפגעים, כמו אנשי תמיכה שלא יוכלו ללמוד לפתח שירותים חדשים, אשר יודרו יותר ויותר לשוליים, יהיו יותר ויותר מיותרים, אבל במובנים רבים, זה מרגש – ההזדמנות לעבור מסביבה של תגובתיות לאספקת שירותים חדשים ועשירים יותר היא הרבה יותר מעניינת (לפחות בעיניי). אני שמח למצוא עדויות הולכות וגוברות לכך ששירותי IT מסתגלים במהירות לסביבת Web 2.0. אבל איפה זה משאיר את הספרייה? המונח “Library 2.0” כבר נתבע כדי להתייחס לשימוש בטכנולוגיות Web 2.0 בהקשר ספרייתי, כך שאולי נצטרך לטבוע את הביטוי המסורבל יותר “Library Services 2.0” כדי לתאר את ההמצאה מחדש של הספרייה. אבל האם ניתן למצוא שירותי ספרייה 2.0 או שהם מאחורי שירותי IT 2.0? או, מנגד, האם המונח הזה מיותר מאחר שהספרייה תמיד הדגישה את חשיבות המשתמש, וכל שנדרש הוא מיקוד מחדש קל? 3 תגובות מארק סאמונס ב-16 במרץ 2007 בשעה 12:19 לפנות בוקר בריאן, תודה שקישרת לבלוג שלי. תמיד חשבתי ששירותי הספרייה הצליחו, לפחות בחלקם, להיות לפני שירותי ה-IT בכל הנוגע לשירותים החדשים האלה. למשל, אני בטוח שרובם כבר זיהו את האיום/ההזדמנות של שירותים כמו Google. הם מזהים ש-Google הוא פורטל מידע של נתונים שמשתמשים ינצלו. זה, ללא ספק, חלק מתפקיד שירותי הספרייה 2.0 – להבין, לנהל, לארגן ולסנן את המקורות הרבים החדשים של מידע העומדים לרשותם. לדוגמה, נניח שלמחלקת המשפטים יש מספר משאבים והיא זקוקה לשירות שיאפשר למשתמשים לבדוק, להצליב ולבצע בדיקות אחרות על מקרים. שירותי IT אולי יוכלו לייצר משהו כמו mashup שעושה זאת, אבל מאיפה יגיעו הנתונים? כאדם מתחום ה-IT, אין לי מושג רב לגבי האינטרנט, האינטראנט ומשאבים אחרים שונים שיכולים לשמש. הסכנה היא שבחירת משאבים שגויים תוביל לתוצאה הקלאסית: קלט זבל תמיד מוביל לפלט זבל. אלה שעבדו בשירותי ספרייה ייעצו לאנשים בנושא משאבי מידע במשך שנים רבות, ועם Web 2.0, יהיו עוד הרבה יותר מקורות נתונים (משתמש, מחשב או כאלה שנוצרו באופן מסורתי), ומכאן גם הצורך הנוסף בניהול וסינון נתונים. הם יהיו אלה שייעצו לאנשים לגבי המשאבים שכדאי להם להשתמש בהם, ואלה שלא (וכאן נכנסת הבנה חדה של היתרונות והחסרונות של ויקיפדיה!). חשוב לציין, ככל שאנו מגיעים רחוק יותר ויותר לדברים כמו RSS feeds ושירותי אינטרנט וכדומה, אנו מתקרבים יותר ויותר לעומס יתר של מידע, ולכן תפקיד הסינון של שירותי הספרייה הופך חשוב יותר ויותר. וקשה יותר. אני חושד שזה, ככל שיתבגר, יתחיל לדחוף את גבולות Web 2.0 – ככל שמשתמשים מקבלים יותר ויותר משירותי Web 2.0 האלה, הם מתחילים לראות את המגבלות של ה-APIs שיש לשירותים האלה ומשתוקקים לרשת אינטליגנטית יותר שמאפשרת גישות ידידותיות יותר מבחינה סמנטית ועדינות יותר לנתונים. וזה הנתיב ל-Web 3.0…

P.S. A few readers have asked which managed wordpress hosting we actually reach for — it's WP Engine; take a look here if you want the current details.